להושיב או לא להושיב? זאת השאלה!

אם הייתם פיזיותרפיסטית התפתחותית, בטח הייתם שומעים הרבה את המשפט הבא:

"אמרו לי שאסור להושיב לפני שהילד מתיישב"

אז גם חברה שלי פנתה אלי ואמרה לי: "תקשיבי, שתי פיזיותרפיסטיות אמרו לי להושיב את

הבן שלי בן 10 חודשים אבל הוא לא מתיישב לבד, ואני יודעת שאסור להושיב", אז החלטתי

לכתוב לכבודה את הפוסט הבא ולנסות לעשות קצת סדר...

אז בוא נעשה סדר – למה לא ולמה כן:

בגדול, תינוק טיפוסי בעל התפתחות תקינה, לא צריך את ההתערבות שלנו כדי לפתח את המוטוריקה הגסה שלו. אנחנו רק צריכים לספק לו אהבה, קשר, וסביבה שמאפשרת לו לחקור, לנוע ולהתפתח. תינוק כזה יגיע כנראה להתיישבות ולישיבה איכותית בכוחות עצמו סביב גיל 7-10 חודשים.

הושבה לפני הזמן לתינוק שכזה, אם תעשה בצורה לא נכונה ולא מבוקרת עלולה לגרום לשני דברים:

א. מניעה של התינוק מלחזק את הגו (גב ובטן)– בשכיבה על הבטן, זחילה, היפוכים התינוק מחזק את הגוו והגפיים שלו.

ב. עיכוב ברכישה של אבני דרך מוטוריות אחרות – לתינוק כיף ונוח לשבת, מביאים לו צעצועים והוא לא צריך להתאמץ לזוז, הוא לא לומד לצאת מישיבה לזחילה אז הוא עלול להישאר בישיבה הרבה מדי זמן, על חשבון לימוד של מיומנויות מוטוריות אחרות כמו זחילה.

חשוב לי להבהיר: כשאני אומרת "הושבה" אני מתכוונת להושבה של התינוק ללא תמיכה של הורה או מטפל. זה בסדר גמור אם התינוק יושב על ההורה שלו ונשען עליו לפרקי זמן קצרים, בכל גיל. גם לשכב בטרמפולינה זה בסדר גמור אם זה לכמה דקות – מותר גם לכם ולתינוק לנוח לפעמים.

מתי כן כדאי להושיב:

יש מצבים בהם כן נרצה להושיב את התינוק –

א. תינוק מעל גיל 6 חודשים, כשכבר התחיל לאכול אוכל מוצק (טחון עם כפית נחשב מוצק), כדאי להושיב אותו בזמן הארוחה – למה? כי התנוחה הזקופה מאפשרת בליעה איכותית וטובה יותר.

  • אם התינוק מצליח לשמור על גב זקוף וראש במרכז, אז אפשר לשים אותו בכיסא אוכל של תינוקות לזמן הארוחה.

  • אם התינוק לא מצליח לשמור על גו זקוף או שהראש לא מוחזק, אז אפשר להושיב אותו על ההורה כשהגב שלו תמוך בגוף של ההורה, או על כיסא אוכל עם תמיכות לגו שיאפשרו מנח זקוף.

ב. אם התינוק עוד לא מתיישב או נעמד והוא כבר בן 10 חודשים (ולפעמים גם לפני) – כדאי לאפשר לו לחוות פעילות בישיבה עם תמיכה ותיווך של הורה או מטפל לפרקי זמן קצרים. למה? כי במנח ישיבה הילד מרוויח כל מיני דברים שחשובים להתפתחותו ורווחתו המנטאלית – למשל זוית ראייה בוגרת יותר מאשר מבט ממנח שכיבה, וכך גם מאפשר תקשורת ברמה שונה. המשחקים שאפשר ללמוד לשחק בישיבה הם ברמה שמתאימה יותר לתינוק בגיל כזה – למשל הכנסה והוצאת חפצים ממיכל, משחק בקוביות, השחלות של חישוקים, משחקים חברתיים כמו התמסרות בכדור, הבנת מושגים כמו תן, קח, בפנים, בחוץ....  במילים אחרות, הישיבה מאפשרת לתינוק בגיל כזה להשתתף בפעילות המותאמת לגילו, וזו הסיבה כנראה ש"הפיזיותרפיסטיות אמרו לי להושיב", והן צודקות.

 

חשוב ללמד את התינוק את הדרך לישיבה ואת הדרך לצאת מישיבה... כדאי להתייעץ עם פיזיותרפיסטית התפתחותית לשם כך.

בכל מקרה, המידע בפוסט הזה הוא כללי. אם יש לכם שאלה ספציפית לגבי ילדיכם אתם מוזמנים לפנות אלי – התקשרו או השאירו לי הודעה ואחזור אליכם

מיה

054-5498467 או 04-8848857 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now